חברת דיזינגוף 199 ת"א בע"מ ואח' נ' אדית אושרן בע"מ ואח'

החלטה

בפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף ובקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה עד מתן החלטה בבקשה.

העובדות וטענות הצדדים

1.התביעה הינה תביעה כספית, הנסמכת על הסכם למכירת ציוד אשר נחתם בין הצדדים (להלן: "ההסכם").

2.במסגרת ההסכם נקבע כי:

"מקום השיפוט בכל עניין הנוגע ו/או הנובע מההסכם, יהיה בבית המשפט באיזור השיפוט בתל אביב, והוא הדין בעניין מקום עריכת הבוררות."

3.המבקשות הגישו בקשה לסילוק התביעה בהעדר סמכות מקומית ובהעדר סמכות עניינית (ר' סעיפים 7 ו- 9 לבקשה שם נטען כי בית המשפט מנוע מלדון בתובענה בשל תניית הבוררות).

4.המשיבים הגישו תגובתם, וטענו כי דין הבקשה להידחות מהטעם שהבקשה לא נתמכה בתצהיר, כי תניית השיפוט הינה מקבילה ולא ייחודית, ובאשר לסמכות העניינית של בית המשפט - הליך בוררות לא פוגע בסמכות בית המשפט מלדון בתובענה.

5.המבקשות הגישו תשובה לתגובה, וטענו כי אין לבצע פרשנות מרחיקת לכת על מנת לאמוד על דעת הצדדים, וכי כוונת הצדדים היתה לכך שככל והליך הבוררות לא יצלח יפנו לבית המשפט בתל אביב.

במסגרת התשובה לתגובה, נדמה כי המבקשות חזרו בהן מהטענה לחוסר סמכות עניינית, וטענו כי "וודאי שיש סמכות לבית המשפט לדון בכל הקשור לבוררות... רק שבהסכם מצוין כי מי שידון בעניין הוא בית משפט בתל אביב ולא בראשון לציון".

דיון והכרעה

6.כבר עתה אדגיש, כי אין בידי לקבל את הטענה בדבר העדר סמכות עניינית של בית משפט השלום, ואין בידי לקבל ההסבר שניתן בתשובה לתגובה.

הבקשה הינה מפורשת ומפורטת, ובה נטען ברחל בתך הקטנה כי "אין כל ספק כי המשיבים הגישו תביעתם וזאת ביודעין כי בית משפט זה נעדר סמכות מקומית (כמוסכם בין הצדדים בהסכם) וסמכות עניינית (התניית בוררות)."

7.המבקשות הפרידו בין הסמכות המקומית והעניינית, ונדמה כי הדבר נעשה שלא בכדי.

יתרה מכך, אף אילו לא היתה מועלית הטענה באשר לסמכות העניינית של בית המשפט, היתה מתקבלת התוצאה הרצויה כפי שפורטה בתשובה לתגובה, מחמת העדר סמכות מקומית בלבד.

חזקה כי הדברים שנכתבו בבקשה נועדו לצורך קבלת סעד מתאים.

לפיכך, הבקשה באשר לחוסר סמכות עניינית נדחית בזאת.

8.באשר לסמכות המקומית של בית המשפט, הצדדים חלוקים בדבר מהות תניית השיפוט, ייחודית או מקבילה.

בהתאם לדין, תניית שיפוט ייחודית מעניקה סמכות ייחודית לבית המשפט המסוים, כשמה, ואילו זה המקבילה מעניקה הסמכות לבית המשפט המצוין בתניית השיפוט, תוך שאינה שוללת את האפשרות כי התביעה תתברר אף בבתי משפט אחרים המוסמכים.

אף אם התניה אינה שוללת מפורשות, בהיבט הלשוני, את הסמכות המקומית של בתי המשפט האחרים, יש לאמוד את דעת הצדדים על מנת לבחון האם המדובר בתנייה ייחודית אם לאו, ר' לכך ע"א 4601/02 ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ נ' Bodstray Company Ltd. פ"ד נח(2) 465: